פלייר על דלפק יכול לעורר עניין, אבל ברגע שהאדם ממשיך ללכת קשה לדעת אם הוא חזר להצעה. קוד QR מאפשר לחבר בין המפגש הפיזי לעמוד דיגיטלי. הוא אינו מחליף מסר ברור: אם לא מבינים מה מקבלים אחרי הסריקה, גם קוד תקין עלול להישאר ללא שימוש.
מבטיחים פעולה אחת ומקיימים אותה
החליטו מראש מה מטרת הפלייר: קביעת פגישה, צפייה בתפריט, היכרות עם שירות או הרשמה לאירוע. העמוד שאליו מפנה הקוד צריך להמשיך בדיוק את ההבטחה הזאת. פלייר שמציע היכרות עם שירות מסוים ומוביל לדף בית עמוס מחייב את המשתמש להתחיל לחפש מחדש. כותרת, תמונה וכפתור פעולה שמתאימים לנוסח המודפס יוצרים רצף שקל להבין.
ליד הקוד כתבו משפט קצר שמסביר למה לסרוק. הוסיפו גם כתובת קריאה או אמצעי קשר למי שאינו רוצה להשתמש במצלמה. אל תדפיסו הצעה מוגבלת בזמן בלי להחליט מראש מה יופיע בכתובת לאחר סיומה. עדיף עמוד מסודר שמסביר שהפעילות הסתיימה ומציע מידע רלוונטי, על פני קישור שבור.
בודקים את החיבור על נייר
מסך המחשב אינו בדיקת קבלה לפלייר. הדפיסו עותק בגודל המתוכנן, שמרו שטח פנוי סביב הקוד ונסו אותו בכמה מכשירים ובתאורה רגילה. ודאו שהעמוד נוח לקריאה בטלפון, שהטופס אינו דורש גלילה מיותרת ושמספר הטלפון ניתן לחיוג. אחרי שבודקים שהקוד נפתח ומוביל לעמוד המתאים, ניתן לבחון הדפסת פליירים בישראגרף כחלק מהקמפיין המקומי.
מודדים בלי לבלבל בין סריקה ללקוח
אפשר להפריד בין אזורי חלוקה באמצעות כתובות או סימוני קמפיין שונים, ככל שמערכת המדידה שלכם תומכת בכך. חשוב לבדוק מראש שהסימונים נשמרים בדרך לעמוד. סריקה היא סימן להתעניינות, לא הוכחה למכירה. לצד מספר הכניסות, בדקו פניות שהושלמו, שיחות רלוונטיות והזמנות שניתן לשייך לקמפיין באופן סביר.
אל תשנו יחד את הכותרת, אזור החלוקה וההצעה אם אתם רוצים להבין מה השפיע. התחילו בניסיון קטן עם מסר אחד, תעדו מתי והיכן חילקתם, והחליטו איזה שינוי לבדוק בהמשך. פלייר עם QR מועיל במיוחד כשהוא חלק מתהליך שיווק מסודר: הצעה מובנת, עמוד מתאים, בדיקת תקינות ומדידה שמבחינה בין סקרנות לתוצאה עסקית.